בפרקים הקודמים למדנו מהו הדרך לשינוי התנהגות על פי שלשה חלקים הראשון התבוננות השני קבלה והכלה ובפרק הזה: החלק השלישי מה ניתן לעשות אחרת.
תקציר:
בשביל שינוי בהתנהגות ישנו צורך בראיה רחבה של סוג ההתנהגות שאנו רוצים לשנות ובחינה שלה ללא קשר ל-האם ומתי וממי נפגענו אנו ממנה או שסבלנו ממנה בילדותינו ואם כן אז נתנתק ממנה ומהחוויה השלילית שהיא יצרה אצלנו ( שאם את השלב הזה לא נעבור גם אם נרצה ונבין שההתנהגות לא הייתה נכונה בהכרח טבע האדם להתנהג אותו דבר ללא שינוי חשיבה והתנתקות בכל דרך שהיא מהפגיעה) ואחרי הראיה המנותקת מהרגשות שלנו כלפי ההתנהגות הזאת צריכים ללמוד מה ניתן לעשות אחרת ואיך נייצר התנהגות אחרת שמועילה ומקדמת ולא פוגעת ומשפילה הבאנו דוגמא לילד שלא קם בבוקר לתפילה איך שהתנהגו אלינו כילדים במצב כזה מה זה עשה לנו ואיך שגם אם קמנו בסוף החוויה השלילית עדיין קיימת אצלנו בפרק הזה ננסה ללמוד איך ניתן להשפיע על הילד ממקום אמתי של חינוך ללמוד לקום גם כשקשה.
הפרק השלישי: "מה ניתן לעשות אחרת"
הדבר הראשון החשוב ביותר במה ואיך ניתן לעשות אחרת הוא הזדהות אמתית עם הקושי של הילד וקבלה והכלה ללא שום שיפוטיות וללא קשר לתוצאה של ההתמודדות מולו.
כשהילד לא קם בבוקר מה שאנו אומרים לו באמת כשאנו מעירים ומציקים לו זה שהרצון שלו להמשיך לישון הוא פסול ולא טוב וההרגשה הזאת שלו היא שלילית והיא בעצם מה שגורם לו לא לרצות לקום ואת זה צריך לעקור לשנות או כל דבר אחר וזה המוקש העיקרי שרוב ההורים עולים עליו שהרי אם נתבונן באמת הרצון הטבעי הוא להמשיך לישון וזה נכון וברור שזו הרגשה טבעית ולא בהכרח רעה (והראיה מהסעיף הראשון בשולחן ערוך שאומר "יתגבר כארי" הטבע הראשוני והטבעי הוא להמשיך לישון וצריך התגברות כארי) וכשאנו דוחים ומועכים את הרצון הזה ולא מזדהים אתו ממקום אמתי שנכון זה כיף וגם טבעי להמשיך לישון כל מה שנגיד אחרי זה לא יכנס לאוזניו של הילד כי לא מבינים אותו ודוחים את הרגשות הטבעיים שלו ואפילו הוא מרגיש מוזר ולא שייך ומרוחק שהרי לו יש "בעיה" צורך טבעי לישון! אז איך כל מה שנאמר אחרי זה יעבוד עליו?
ברור שהדרישה לקום בבוקר היא נכונה שהרי צריך באמת לקום השאלה היא איך עושים את זה? וכנזהרים ולא דורכים על המוקש הזה אפשר להתקדם "וכשהילד לא קם" וכבר הגיעה השעה לקום הדבר הראשון שנעשה הוא להזדהות באמת אם הצורך הטבעי לישון ולומר לו (ולנו כשקשה לנו לקום) ממקום אמתי שברור שהכי כיף עכשיו להמשיך לישון ואיך עכשיו נעזוב את המיטה המחממת ונקום ליום שאולי יהיה כמו אתמול ואולי יהיה קצת יותר טוב ונאמין באמת בקושי שלו לקום וברצון להמשיך לישון למרות שאנו קמנו ולנו זה היה אולי יותר קל אצלו זה עדיין קשה ולא כיף בכלל.
וכשהילד יבין שאנו מכירים בקושי הזה ולא מתעלמים או דוחים וכועסים על זה נוכל להתקדם לשלב הבא ולומר לו שלמרות הכל לקום זה כדאי זה שווה את הקושי הזה שהוא קיים ואנו לרגע לא מזלזלים או דוחים אותו אבל הכל שווה כדי להתחיל את היום טוב ולעשות ולהתקדם בשאר הדברים שמוטלים על הילד (או עלינו במקרה שלנו) בהמשך היום ובעיקר איך זה יגרום לו להצליח יותר למרות הקושי שקיים ואיך להתגבר על הקושי יעצים ויקדם אותו ויגרום לו בהמשך היום פחות להיכנע לקשיים ויתר להצליח להתגבר עליהם.
ואם כך ננהג במקום שהימים יתחילו בהשפלות וכישלון וימשיכו באותה הדרך הילד יוכל לקום ליום של התגברות והצלחה ממקום של קושי שימשיך לכל היום.