במאמר הראשון בסדרה הסברנו כיצד ההתנהגות שלנו בחינוך של הילדים מושפעת ומנותבת ע"י החינוך שאנו קיבלנו כילדים מהורינו ואיך שגם אם לא נאהב בלשון המעטה את הצורה שבה חינכו אותנו ונבטיח כל בוקר שאנו נעשה אחרת ונתנהג עם הילדים שלנו בצורה אחרת עדיין ההשפעה שלנו על הילדים תהיה מאותו מקום בדיוק שאנו קיבלנו את החינוך מההורים.
הדרך לשינוי תפיסה והתנהגות היא בשלשה שלבים:
הראשון: התבוננות בהתנהגות מסוימת שלא הייתה טובה לנו ובוודאי גם לא טובה לילדינו.
השני: קבלה והכלה כלומר שנקבל את זה שהתנהגו אלינו לא בסדר ואנו לא במצב של התנגדות או פגיעה שממקום כזה אין אפשרות לחשוב ולעשות אחרת.
והחלק השלישי: מה ניתן לעשות אחרת ואיך אפשר לייצר מסגרת חינוכית טובה יותר.
בפרק הזה ניקח דוגמא לחינוך שקיבלנו אותו בצורה שלילית וננסה ע"פ שלשה השלבים לשנות התנהגות בחינוך.
"המצב"
הילד לא קם בבוקר לתפילה או ללימודים!
במצב נתון ללא שימת לב מיוחדת האפשרות הפשוטה היא ללכת פעם ראשונה לילד ולומר לו חד משמעי שהוא חייב לקום וכבר מאוחר וזמן תפילה עובר והלימודים התחילו וכו' וכו' וכשזה לא עוזר אז מעלים את התדירות של ההצקות ומחריפים את הטון יותר ויותר וכשזה גם לא עוזר מתחילים לאיים ומסבירים לו מה הוא הולך להפסיד ואיזה עונשים הוא יקבל וכשגם זה לא עוזר מתחילים לנגן על המצפון מה יהיה אתך ככה? אתה עושה כך להורים שלך? מה יצא ממך? וכו'
עד להשפלה שאין למטה הימנה.
כך פחות או יותר כל אחד לפי כישרונותיו ולפי מה שהוא עבר עם ההורים עד להשגת המטרה הנכספת שהילד קם בעצלתיים מהמיטה אחרי שהוצאנו לו את החשק לא רק לקום אלא לחיות.
החלק הראשון:
"ההתבוננות"
אין הרבה צורך להסביר מה עושה לילד התנהגות כזאת בהתחלה הוא מרגיש שמציקים לו ויורדים לו לחיים אחרי זה מאיימים ואז משתמשים בדבר הכי גרוע שהוא המצפון ואחרי זה גורמים לו לייאוש שלא יצא ממנו כלום וכו'
בתודעה הילד מבין שההורים אומללים ולא מצליחים להקים אותו מהמיטה ובמצב כזה מותר ואפשר לעשות הכל כדי להצדיק את החולשה שלהם והוא מה בסך הכל רצה לעשות? קצת לישון! איך הגענו למצב שהנער יצא מהבוקר הזה כל כך חלש ומושפל להורים חלשים עוד יותר.
החלק השני:
"קבלה הכלה והבנה"
לא של המצב כמובן שהרי ברור שהילד צריך לקום וזה לא תקין שהוא קם מאוחר אלא של ההבנה שאנו מגיבים מאותו מקום שההורים שלנו הגיבו אלינו וכך באמת העירו אותנו ועדיין אנו מסתובבים עם אותם תחושות של השפלה והצקות חוזרות ונשנות ובעיקר עם האפשרות שכשאנחנו לא מצליחים להביא את הילד שלנו למצב שאנו רוצים בחינוך מותר ואפשרי לעשות הכל וכל הכלים כשרים לך וגם אם נדון את הורינו לכף זכות (ומספיק הכף זכות שהם לא היו מודעים וגם אליהם התנהגו כך) עדיין נקבל ונבין שההתנהגות הזאת לא גרמה לנו לקום יותר מוקדם בחשק גדול והחמיצות של הקימה בבוקר עדיין מלווה אותנו גם בלי שאנו שמים לב בבוקר וכשנבין את זה לא ממקום של כעס ותסכול על ההורים(אפשר להשים את זה בצד לרגע לצורך בירור עניין החינוך) אלא מההבנה הפשוטה שהתנהגו אלינו לא בסדר וזה לא נכון ולא מועיל נוכל להגיע לשלב האחרון והוא איך באמת ניתן להתנהג אחרת ומה אפשר לעשות.
