"מתבודד יחיד"
שנינו בגמרא חגיגה (ג':) איזהו שוטה המהלך יחידי בלילה ועוד בגמרא ברכות (מג':) ששה דברים גנאי הוא לתלמיד חכם ואחד מהם שלא יצא יחידי בלילה ומפרש רשי' ז"ל שגנאי הוא לתלמיד חכם לצאת יחידי בלילה משום חשדא דזנות. וצריך להבין מה הטעם של היוצא יחידי בלילה שחשוד הוא בזנות ומהו השיגעון שאוחז את מי שיוצא יחידי בלילה?
האם האדם שמתבודד יחיד משתגע הוא?
ואולי המשוגע שכבר אחזו שיגעון אחד התסמינים שלו הוא לצאת יחידי בלילה?
ואיזה מטרה וכוונה יש ליוצא יחידי בלילה?
בפרשת השבוע בפסוק ויחר אף ה' וכו' כי הולך הוא שואל האור החיים הק' משמע מהדברים שחרה אף ה' בבלעם על מה שהולך הוא וצריך ביאור הרי הקב"ה אמר לו ללכת ורק הדברים שישים בפיו אותו לבד ידבר וא"כ למה החרי אף הוא על עצם ההליכה.
ומבאר וז"ל: עוד נראה ע"פ דבריהם ז"ל (זוח"א קס"ט:) שאמרו בפסוק "וילך שפי" שמדרך של המשרה עליו כוחות הטומאה להתבודד יחיד וכאן שראה ה' שהולך הוא -פירוש הוא לבדו היה נפרד משרי בלק ועושה מעשהו זה יגיד שמכין צעדו לעשות כחפצו הארורה וכו' וידע ה' דרכו הרעה וחרה אפו בו ע"כ
והנה מבאר האור החיים הק' שאמנם הסכים עימו הבורא שילך עם שרי בלק בתנאי שידבר רק את הדברים שישים בפיו אבל כשראה שהוא נפרד משרי בלק והולך הוא יחידי משמע שהחליט לבגוד ולעשות כמחשבתו הרעה שהרי ההולך יחידי זה יגיד עליו שהוא מכין מעשיו לעשות כחפצו הארורה כמו כל ההולך יחידי שהביא מהזוהר הק' שמדרך המשרה עליו כוחות הטומאה ללכת יחידי ולזה חרה אף ה' בו.
הנה רואים אנו שהמתבודד והולך יחידי כוונתו ורצונו להתרחק מבני האדם (גם אם הוא לא מודע לכך) במטרה להשרות עליו כוחות הטומאה וההליכה יחידי היא סימן בעלמא לרצונו הקודם למשוך עליו כוחות הטומאה וממילא מי שממשיך עליו כוחות הטומאה בוודאי שיאחזו שיגעון לא מעצם ההליכה יחידי אלא מזה שממשיך עליו כוחות הטומאה שהיא השיגעון ה"י
ואולי זהו מה שנאמר בהמשך הפרשה הן עם לבדד ישכון שהם יכולים לשכון לבד רק שהם "עם" כלומר רבים ביחד ואז בגויים המלאי טומאה לא יתחשב היינו אין הגויים יכולים להשפיע מטומאתם על עם ה' מהסיבה שהם ביחד ולא אחדים נפרדים כאמור.
אליהו אמסלם
