"לחץ חרדה ומה שביניהם"
פרק ד' "לחץ חברתי"-דרכי טיפול

בס"ד

                                                "לחץ חרדה ומה שביניהם"

                                                      חלק ד' "לחץ חברתי"

                                                            "דרכי טיפול"

 בפרק הקודם הבאנו שישנם שני סוגים מרכזיים של לחץ חברתי שלילי האחד לחץ לימודי והישגי והשני הוא לחץ חברתי שמתבטא יותר בנראות ובמעמד חברתי ללא קשר להישגיות והצלחה ובעצם ללא קשר לערכי/דרישות מסגרת הלימודים החילוק בין שני הבעיות הוא חיוני כדי ללמוד את המאפיינים והגורמים ללחץ וכך בסייעתא דשמיא להגיע לפתרון.

כמבואר בפרקים הקודמים לחץ חברתי במידה מושכלת הוא בבסיסו דבר טוב שהתוצאות שלו בדרך כלל הם חיוביות שממריצות ודוחפות להישגיות הצלחה ומעמד חברתי (שהוא בפני עצמו מדרבן וממריץ לעוד ועוד הישגיות) אלא שכשהוא לא במידה הנכונה ובפרט שהוא מתחיל להיות כרוני והכל הולך וסובב סביבו (אבחון בפרק ג' לחץ חברתי)כאן צריכים התערבות בשלב ראשון מצד ההורים (ועל כך בהמשך..)אם המקרה חמור יותר או שלא רואים התקדמות בעזרת ההורים מגיעים לשלב השני והוא עירוב ושיתוף פעולה של אנשי הצוות במוסד הלימודים ותוכנית טיפול איך מורידים את רמת הלחץ החברתי של הנער במידה ואין שיפור חייבים לערב איש מקצוע לשיחות וטיפול מקצועי ורציף עם הנער.

                                                          "עזרה ראשונה"

 10 דרכים שאיתם ההורים יכולים להוריד את רמת הלחץ אצל ילדיהם:

א' "ביתיות"

הסיבה לאמרה "בית לא עוזבים" הוא כמובן לתוכן שהבית מייצר ולא במובן הגשמי של הבית בית שבנוי נכון ויודע ויכול לספק את כל הצרכים הרגשיים של הנער מאזן בהכרח את הצורך של הנער למחויבות ליחס חברתי מוגזם  בסביבה או אפילו במוסד הלימודים לכן אם רוצים להוריד את רמת הלחץ החברתי שבו הנער נמצא נייצר יותר ביתיות משפחתיות גם עם ההורים וגם בין האחים זה יכול להיות למעשה לוותר לפעמים (באישור ) על שבת במוסד הלימודים ולהזמין את הנער לשבת בבית כמו כן ליצור משחקי חברה וכדומה בבית ולהגדיל תקופה זו את הביחד יותר בבית העיקרון הוא: אם הנער נלחץ מהחברה שבחוץ נייצר חברה בתוך הבית חברה לא לוחצת שתאזן את הצורך של הנער להכרה ויחס מוגזם בחברה שבחוץ וכך הלחץ החברתי החיצוני יתמתן יותר.

ב' "ייחודיות"

נער שנמצא בלחץ חברתי מוגזם ומחפש יותר ויותר מה יגידו עליו ואיך הוא מתקדם כלפי הסביבה מסמן מלבד שאר הדברים על חוסר בביטחון וערך עצמי ירוד שאם הוא היה מספיק בטוח בעצמו היה לו פחות חשוב מה החברה תאמר עליו ואיך הוא יימדד בסולם המצליחנים במוסד הלימודים לכן אחד הדרכים להוריד את הלחץ החברתי הזה הוא לחזק את הנקודה הזאת של הערך העצמי והייחודיות שאותה הוא מחפש ומתאמץ עליה (רק בדרך שלילית) נבחן אתו ביחד מהם הדברים שבהם הוא טוב(וכל אחד טוב במשהו) וננסה למצוא דרכים אתו איך מחזקים את הדבר שבו הוא טוב ואיך מקבלים עוד ועוד מהטוב הזה ואז כשהוא יתמלא בייחודיות וערך עצמי ממילא יתאזן הצורך ביחס חברתי מוגזם ובבדיקת מדד סולם ההצלחות.

ג' "התבוננות במה שיש"

אחד השורשים של רצון מוגבר להערכה חברתית ומצליחנות (שמוביל ללחץ חברתי) הוא חוסר התבוננות במה שכבר קיים (ולכל אחד קיים) דהיינו "להסתכל על חצי הכוס המלאה" לכן נשב עם הנער ועדיף עם דף ועט ונלמד את הדברים שהוא השיג עד עכשיו כולל התהליך שהוא עבר והקושי שהוא חווה כדי להשיג את אותם דברים (גם נער מעריך הישגיים שבאו בקושי) וכשמה שיהיה בראש זה לא רק חוסר ענק של הגשמה עצמית וחוסר הערכה אלא גם ערך עצמי וסיפוק ממילא יתאזן הרצון לספק חוסר של הערכה עצמית מהסביבה כיוון שחוסר זה כבר מתמלא במשהו אמתי משהוא שהוא בעצמו עבר בקושי ובהתאמצות רק שכרגע הוא לא מודע לזה (או לא זוכר).

ד' "מלווה"

פעמים שצריך יותר מהתא המשפחתי ועדיין לא רוצים בשלב הזה לערב את מוסד הלימודים ומישהוא חיצוני יכול לתת מענה שמצד אחד הוא לא מהמשפחה והבית אלא משהו חדש ומאתגר דמות מבחוץ ועדיין הוא לא ממסגרת הלימודים כלומר שאינו איש צוות במוסד הלימודים וזה יתרון נוסף כלפי הנער שיותר קל לו לתת אמון ולהיפתח לאדם שאין לו קשר לא עם הבית ולא עם מוסד הלימודים והוא יוכל להיות גם חבר גם מדריך ומקשיב וללא הביקורת של הבית או מוסד הלימודים (חשוב לתת אמון מלא באדם זה ולא לדרוש ממנו לגלות לכם ההורים דברים על הנער) אם כזה שבעולם הישיבות נקרא חונך יכול לשמש גם כחבר ולהוריד את הצורך המוגזם בלהתקבל בחברה וגם הוא יכול להוות כמדריך ביחס הנכון לחברה ו"למה יגידו".

ה' "שיקוף"

כמו בשאר הבעיות והמצוקות חצי מהפתרון זה להבין ולהכיר את הבעיה את המרכיבים שלה ומה גורם ללחץ המיותר לכן במקרים מסוימים(ישנם ילדים רגישים שהנזק יוכל להיות עולה על התועלת) כדאי לשבת עם הנער  ובהרבה תמיכה ועידוד לאט לאט לשקף את המצב שלו אתו ביחד ולהבין טוב יותר את מרכיבי הלחץ וגם כאן כדאי מאד לעשות סדר בדברים ולכתוב אתו ביחד הרווח הוא כפול האחד מפני שכאמור כשהוא מבין את מקור הלחץ שמצמיח חוסר התקדמות וייאוש הוא נרגע נעצם העובדה שהדבר לא מוזר ומובן ורק הוא התבלבל קצת וייחס יותר מידי חשיבות לחברה שמסביב וזה עצמו בכוחו להוריד את רמת הלחץ והרווח השני שייתכן שפתאום יתעורר אצלו כעס על החברה שיוביל אותו להשתמש בה פחות הוא יראה שכל הלחץ הזה וחוסר ההתקדמות נגרם לו בגלל החברה ויכול מאד שהוא שיעלה לו ההיגיון הפשוט שבאמת זה לא שווה את המחיר והרוגע שלו שווה יותר מהעובדה שבראש של החבר הוא משהו מיוחד במינו.

ו' "טיול"

הטבע בכוחו לחבר את האדם אליו ולהרפות את הקשר שלו משאר בני האדם לכן יציאה מהשגרה התנתקות קצת מהחברה וחיבור קצת לטבע יכול להועיל מאד במקרה של לחץ חברתי מיותר וטיול או יציאה פתאומית בהפתעה של ההורים לטבע עם הנער יכולה לחולל פלאים מה שמעקר ממילא את החיבור החזק והצורך התמידי בלרצות את החברה הטיול משחרר ומרגיע וההתחברות לטבע וההתנתקות לרגע מהמחויבות החברתית נותנת  הזדמנות לעצור לחשוב ואולי גם להחליט לייחס פחות חשיבות ל"מה יגידו" ויותר להתמקד בערכים אמתיים שנותנים סיפוק מידי שאינו תלוי באף אחד אחר.

ז' "חברים"

בדרך כלל מומלץ לא להתערב בתוך החברה של הנער ולנסות אפילו בדרך עקיפה לנתב אותו לחברים הרצויים מפני ש-א' לא יכולה להיות באמת שליטה על כך ב' הפגיעה יכולה להיות קשה מאד אצל הנער והנזק שווה על הספק תועלת ג' בדרך כלל הנער ירצה להתחבר דווקא לנערים שמנסים להרחיק אותו מהם במקרים שבהם הנער חווה לחץ חברתי והוא זקוק להתערבות חיצונית ישנו פחות חשש לנזק חברתי שהרי הוא בעצמו מבין את המצב לכן ננסה בזהירות להזמין חברים קבועים אליו הבית ויותר נמקד אותו בחברים מסוימים שיישארו לאורך זמן וזה ייתן לו ביטחון בהם ובחברות איתם וייתר את הצורך המוגזם בהערכה חברתית מה שיוריד את הלחץ החברתי שבו הוא שרוי.

ח' "תפקיד/אחריות"

בבית או במסגרת הלימודים אחד הדברים שמקנים ביטחון וחשיבות נכונים ולא יחס והערכה מדומים מהחברה הוא כשאדם מרגיש שאחרים צריכים אותו אפילו בדבר קטן אבל בדבר הזה אין אפשרות להסתדר בלעדיו ואפילו בדבר שולי כמו מפתח למחסן כלשהו כשאין אפשרות לגשת למחסן שאנשים צריכים אותו מידי פעם מבלי להשיג את אותו אדם זה נותן לו חשיבות וייחודיות ומייקר אותו בעיני עצמו ולכן להתאמץ ולנסות למצוא בבית או בתוך מסגרת הלימודים אחריות על דבר מסוים או תפקיד של צילום דפים או רישום כלשהו שרק הוא עושה מה שיקנה לו מעמד וחשיבות גם עצמית וגם מהסביבה ויאזנו את הצורך ביחס חברתי מוגזם.

ט' "יעדים"

כשרוצים יותר מידי בסוף לא משיגים כלום ובפרט בנער שהלחץ החברתי אצלו הוא בהישגיים לימודיים ותחרות חברתית והוא מציב לעצמו יעד קשה מידי וגבוה יותר מהיכולות שלו באותו הזמן ןמרכיב הלחץ כאן הוא אולי הוא לא ישיג את המקום שאליו הוא שואף גם כאן עדיף בעט ודף לרשום ולהציב יעדיים לימודיים או חברתיים שהם קצת יותר ממה שעכשיו הוא נמצא בו וכך לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי מה שיוריד את רמת הלחץ

י' "אהבה"

הפירוש האמתי ליחס חברתי ולמעמד בחברה הוא הרצון לאהבה בלהיות מוערך מסתתר הרצון להיות נאהב ולכן אם נוסיף וניתן אהבה מעבר לרגיל בתוך הבית הוא כבר לא יחפש אותה בחוץ מעבר לנצרך במעמד חברתי והערכה חברתית בסיסית במינון הנכון.

בהצלחה!!

mלתגובות: kiunoar@gmail.com