"לחץ חרדה ומה שביניהם"
פרק ג' "לחץ חברתי"-אבחון

בס"ד
"לחץ חרדה ומה שביניהם"
חלק ג' "לחץ חברתי"-אבחון
ישנם כמה סוגים של לחץ חברתי שכשהם במידה לא סבירה ומאוזנת יכולים לגרום לשיבוש ההשתלבות במוסד הלימודים ואף להקשות על מהלך חיים תקין לחץ חברתי מתון ומאוזן בבסיסו הוא טוב ובדרך כלל הוא דבר חיובי וממריץ לעשיה ולתחרות שהם ככלי עזר להצלחה והתקדמות אלא שכאמור כל זה במידה מוגבלת בשימת לב ובשליטה מכוונת שאנו משתמשים בלחץ החברתי ככלי עזר להצלחה אם הלחץ משתלט ומנהל את כל הרצון וההתאמצות להתקדם הוא מזיק ומפריע כאמור גם לשאר הדברים.
ישנם מקרים שהבעיה מחמירה עוד יותר כשאין תשומת לב ראויה ללחץ חברתי מתון ולא מתייחסים כראוי למידה הנכונה שבו יש להשתמש בו הלחץ לאט לאט נהיה כרוני ומציק וההתמקדות היא פחות בגורמים האמתיים של הלחץ כלומר ביחס הסביבה לאדם ובמה יגידו ואיך מודדים אותי אלא בעצם הלחץ עצמו (שאינו מרפה) ובניסיונות החוזרים ונשנים להשתחרר ולהיחלץ ממנו במקרה כזה אדם נכנס למערבולת של לחצים שאת מקורם הוא כבר שכח והתוצאה היא איבוד כיוון במקרה כזה ישנו תהליך של מצוקה שבו מחפשים פתרון מהיר לטווח המידי ומתחילים לחפש בכיוונים שעד אז לא היוו כלל בעיה ושוכחים שהמקור הוא בכלל לחץ חברתי.
כדי לטפל בבעיה ולא בסימפטומים שלה צריך להבין טוב יותר את מרכיבי הלחץ ולרדת לשורש הבעיה ולאפיין את הגורמים שמביאים ללחץ החברתי המוגזם.
ללחץ חברתי ישנם שני אופנים האופן הראשון הוא לחץ חברתי לימודי כלומר מי יהיה טוב יותר בלימודים ומי יחשב כטוב ביותר הלחץ הזה מאופיין יותר בתחרות להישגים ומעמד חברתי תורני ומתחבר עם הרצון והשאיפה (הנכונים)להישגיות והצלחה ולמקום הראשון.
השני הוא לחץ חברתי להתקבל ולהיות חלק משמעותי בחברה (ולפעמים ברצון להוביל)לחץ כזה מאופיין יותר בנראות עצמית חיצונית ובפעולות של התחנפות לחברים מסוימים ואף מריבות ותככים עם אחרים כדי לקבל מעמד חברתי טוב יותר.
לשני הסוגים יתרונות וחסרונות נפרדים ולכן דרכי הטיפול בהם הם שונים ועל כך בהמשך…
"אבחון"
איך נדע להבחין מתי הלחץ הוא מתון וחיובי ומתי הוא שלילי ומזיק?
א' "מניע"
אחד הדברים הראשוניים לבדוק הוא מהו הכח המניע של הנער ומה גורם לו להשקיע ולהתמיד כשהוא קם בבוקר והולך למוסד הלימודים מאיזה מקום ומה הסיבה שהוא משקיע ומתאמץ כדי להצליח במקום הלימודים בדרך כלל כשנבוא לבחון לחץ חברתי מאוזן וטוב נראה שהוא בא במכלול עם שאר דברים והוא ממריץ ומניע אבל הוא לא הכח היחיד שמביא לפעולה ואז ברור לנו שהוא משמש ככלי עזר בין שאר המרכיבים שהם יכולים להיות ערכים ללימוד ערך להצלחה בפני עצמו (או אפילו הרצון להיות נאהב ומוצלח) וכדומה כאן אנו בטוחים שהלחץ הוא חיובי וטוב מה שאין כן אם המרכיב העיקרי והיסוד שעליו מונח כל כולו של הנער הוא החברה ואיך יקבלו או יראו אותו בחברה כאן הלחץ הוא שלילי ומזיק שקרוב לוודאי שהוא יאוכזב וישבר מאד מהר מפני שמטבע הדברים הכח החברתי הוא מתעתע פעם הוא למטה ופעם הוא למעלה מלבד הנזקים הבסיסיים של עצם הלחץ.
ב' "שליטה"
מלבד כח המניע ישנם מצבים שישנם מניעים טובים וערכיים לנער במוסד הלימודים רק שיותר ויותר הסחות דעת של לחץ חברתי ומה יגידו משתלטים על המחשבות והרצון לרצות ולבדוק את הסביבה משתלט וקובע את סדר היום והעדיפויות במצב כזה הלחץ הוא שלילי ומזיק כיוון שאז מטשטשים הערכים האמתיים והוא חוזר שוב ושוב לשליטה של הרצונות לרצות ולהיות טוב בעיני החברה והלחץ החברתי הוא המשפיע והמוביל העיקרי.
ג' "בחירה בין אפשרויות"
כשיש ערכים נוספים שהם המעמידים והם המפעילים לעשיה והצלחה והלחץ החברתי גם כשהוא במידה חיובית הוא חלק ממכלול שלם וכשמגיע מצב שבו יש בחירה או לערך מסוים או לרצון לרצות את החברה כאן מגיע המבחן האם הלחץ החברתי הוא זה שקובע את הכללים והנער יבחר בו על פני ערכים אחרים או שהוא מתקבל אצל הנער כחלק ממכלול ערכים וכשהם יותר חשובים הוא יבחר בהם אפילו שהוא יפסיד את מה שהוא יכל להרוויח מהחברה או פעמים אפילו להינזק קצת במעמד החברתי.
בפרק הבא:
חלק ד' "לחץ חברתי"
"דרכי טיפול"
mלתגובות: kivunoar@gmail.com