"לחץ חרדה ומה שביניהם"
פרק ב' "הגורמים"

בס"ד

                                 "לחץ חרדה ומה שביניהם"

                                        פרק ב' "הגורמים"

ישנם הרבה מאד סיבות וקשיים שגורמים ללחץ מיותר אצל בני נוער במסגרת הלימודים החל בלחץ שמקורו בבית דרך לחץ רוחני לימודי או חברתי וכלה בנער שמטבעו הוא לחוץ יותר מבני גילו בגלל מבנה אישיותו וננסה בפרק הזה לפרטם (העיקרים שבהם) ולבחון את הגורמים שמובילים ללחץ וכך כשנדע מהן הסיבות נוכל לדעת להתמודד איתם ולהפחית אותם כמה שניתן.

א' "הבית"

ישנם בתים שהאווירה הכללית בבית היא כל הזמן בסטרס גבוה יחסית התגובות האוטומטיות במהלך היום לדברים שקורים כמו התמודדות עם קושי כלכלי או מריבה או חוסר משמעת של אחד מבני הבית וכדומה הוא יחס של תגובה ספונטנית לחוצה ומשדרת פחד וחוסר יכולת להתמודד עם המצב שנוצר ואז התגובה היא לחוצה ויוצרת חוסר שקט ויציבות כלומר הנער לא בטוח שהוא הקשיב לתוצאה של מה שקרה עם המצב שנוצר אבל בטוח שהוא הקשיב לטון לפחד ולחוסר השליטה שהיו מאחורי התגובה האוטומטית של המצב נער כזה יפתח לחץ וחרדה קבועים בכל דבר שבו הוא יתקל במהלך היום וכמובן גם במוסד הלימודים. (אם כי ישנם ילדים בודדים שדווקא מהמקום הזה הם פיתחו אדישות וקור רוח מול התנהגות זו כל עוד שאין מאחורי זה הרבה רגשות שליליים וזה לא בריחה זה מצוין)

ב' "לחץ רוחני"

לחץ רוחני יותר ממה שהוא ככל לחץ מיותר שמזיק ומשבש את מהלך החיים לחץ כזה הוא ערמומי ומסוכן מעצם היותו לחץ רוחני וכאילו יש לו היתר ואפילו מצווה להתקיים ולכן יותר קשה להשתחרר ממנו (ולפעמים לא הוא מתפרש אצל הנער כעיקר הבעיה אלא החלק הרוחני והתורני מתפרש כדבר לא טוב וכואב ואז הדרך קרובה מאד לבעוט בהכל) לחץ כזה מתבטא לדוגמה בשמירת מצוות שהגמרא קוראת להם מצוות שאדם דש בעקביו ומשום מה הנער שלא בגר ולא הגיעה לרמה מספיק גבוהה מקפיד בהם הקפדה יתרה ואינו דש בהם בעקביו ככל העולם ודווקא במצוות אלו הוא יחמיר וירצה להקפיד יותר דווקא בהם (ובוודאי שאין הכוונה שאין צורך להתחזק במצוות אלו אלא שהנער דנן דילג על השלב של דש בעקביו וזה אומר דרשני כיוון שאם הגמרא אומרת שאלו הם מצוות שאדם דש בעקביו סימן שזהו טבע האדם ואדם צריך לעמול עליהם ולעורר את עצמו עליהם דווקא וזה בוודאי אחרי שהוא השתלם בשאר דברים) כמו כן ישנו בעולם הישיבות מושג שנקרא "נערווים" שאדם מתוך רצון להקפיד מאד ומפחד שהוא לא עושה את הדברים במושלמות הוא חוזר על אתו פסוק כמה פעמים ומוודא מחדש בכל פעם שיצא לו "מושלם". כמו כן ישנם נערים שעולים על הסביבה ועל הרב שלהם ורוצים יותר אם זה בהקפדה מוגזמת בתפילות ארוכות מאד וכהנה שנראה שהוא בחר לעצמו דרך נפרדת ויותר מחמירה מהסביבה. (אם זה ממקום של חיפוש תשומת לב מהסביבה זה לא יביא ללחץ כלל והדרך הפשוטה והקלה ביותר להתמודד עם זה היא פשוט למצוא דרכים אחרות לתת לו תשומת לב וממלא דברים אלו יפסקו).

ג' "לחץ חברתי"

לחץ חברתי ביסודו הוא טוב וממריץ לתחרות והתקדמות שכמו בקנאה שאם ניקח מאדם את הקנאה והלימוד מבני אדם הם לא יתקדמו לא יתחתנו ולא יקימו ויבנו בתים וכדומא לכן ביסודה היא דבר טוב ומקדם אלא שחכמינו דיברו בקנאה שהיא טובה בקנאת סופרים שכל יעודה הוא להביא להתקדמות ועליה ולקנאות בדברים טובים לכן אם הנער נמצא במוסד שמתאים ליכולות שלו ומקדם ומעצים והמוסד הוא טוב הלחץ החברתי הוא כלי עזר טוב ומועיל להשיג את היעדים וההתקדמות שאנו רוצים להשיג באמצעות המוסד הלימודים אבל כל זה נכון רק שהלחץ החברתי הוא במידה הנכונה והוא בא באופן טיבעי ביחד עם כל מה שמוסד הלימודים מספק כשרואים חריגה ותשומת לב מיוחדת של הנער בחברה שסביבו והמדד העיקרי שמוביל אותו הוא החברה כאן זו בעיה שצריכה תשומת לב מיוחדת מכמה סיבות א' אם כל מה שהוא מחשבן הוא החברה כידוע החברה היא חרב פיפיות ויש לה גם צד שני וישנו סיכון שהחברה תוביל אותו לצד השני כלומר לחברה שלילית שתיקח אותו למקום אחר ממה שמוסד הלימודים ואנו מכוונים אליו הסיבה השנייה היא שלנער כזה קשה מאד לקבל מרות ומשמעת מהצוות במוסד הלימודים כיוון שאם יגיע מצב שהדרישה של הצוות נוגדת את מה שהחברה רוצה ממנו הוא יכריע לטובת החברה ויגדע את הקשר עם הצוות ואת ההתקדמות המוסד הלימודים הסיבה השלישית היא חברתית נער שמתנהל בעיקר ממה יגידו ומהסביבה בדרך כלל החברה עצמה מזלזלת בו ולא מעריכה מישהו ללא עמוד שידרה ורק נגרר אחרי כולם וגם מבחינה חברתית ממה שכל כך יקר לו הוא יקבל את האכזבה הגדולה ביותר והסיבה העיקרית היא המחיר שמשלמים בגלל הלחץ וממה יגידו הוא גדול ככל לחץ מיותר אחר שמקשה מאד על תפקוד החיים ומשבש אורח חיים תקין.

ד' "מבנה אישיות"

ישנם נערים שהם מטבעם יותר חולמניים ופחות מעשיים ופרקטיים הכל הולך אצלם יותר לאט הם צריכים להבין ולחשוב לפני כל דבר ואז אחרי החלטה הם מזיזים את עצמם לכיוון הרצוי ילדים אלו יכולים להצליח בחיים לא פחות טוב מהנערים התוססים והפרקטיים האחרים אלא שזה חייב להיות בקצב שלהם בדברים שמתאימים להם ותוך מחשבה ושיתוף פעולה בהחלטה שלהם ילדים אלו יכולים להילחץ מהר יותר מטבעם אפילו שהסביבה לא לוחצת מאד הדברים עצמם מלחיצים אותם כיוון שהם עדיין לא עיכלו את הדברים והם עדיין בעולם המחשבה ואנו דורשים את עולם העשייה כאן ועכשיו וזו הסיבה שנערים אלו יסתבכו יותר עם הלחץ כיוון שאין דבר מוגדר אצלם כמשהו שמלחיץ אותם ואין אפשרות לטפל נקודתית במשהו כי אין כזה (ילדים כאלו שגדלו בבית לחוץ יכולים בקלות לפתח חרדה עמוקה מכל דבר).

בפרק הבא:  לחץ חברתי האם זה טוב ואיך ומתי עוזרים?

mלתגובות: kiunoar@gmail.com