בפרק הקודם למדנו שהגבולות הם הבסיס שבלעדיו לא תעזור שום הכלה שבעולם ובכוחה רק להזיק והגבולות הם מה שהנער זקוק לו הכי הרבה ובעצם גם מה שהוא רוצה.
בפרק הזה נבין איך בונים מסגרת של גבולות.
שני עקרונות מנחים אותנו בבניית הגבולות אל מול הנער הא' שהנער ירגיש שאנו שמים גבולות כדי לעזור לו ולהיטיב אתו ולא כדי שיהיה לנו יותר נוח ואת זה נעשה בשני מישורים הראשון שיהיה ברור לנו שהגבולות שאנו שמים הם באמת לטובת הילד ולא לטובתנו האישית כי כך יותר נח לנו או שאין לנו כח להתעסק עם הבעיה הזאת ועוד דברים שהם טובתנו האישית השני הוא מול הנער כשאנו שמים את הגבולות מולו נסביר לו שאנו דואגים לו ואם הוא יתנהג על פי הגבולות יהיה לו טוב ויותר קל בהמשך להסתדר עם העולם לדוגמא אמא שרוצה מאד שהנער שלה יהיה רב ת"ח או צדיק היא צריכה לבדוק שמתקיים שני התנאים הא' שברור לה שהיא לא רוצה את זה כדי שלה יהיה בן צדיק בשביל הטובה האישית שלה אלא היא מאמינה שזו טובת הילד הב' איך האופן שבו היא מעבירה את הדברים מול הילד שירגיש ויבין שזה בשבילו. העיקרון השני הוא במידה והבנו שזה הגבול שאנו רוצים להשים לא יכולות להיות פשרות בגבול הזה מצדינו כלומר יכול להיות שאנו לא נצליח ואולי היינו בטוחים מידי שזה ביכולות שלו ומתאים לו ובסוף זה לא הצליח אבל מבחינתנו זהו עיקרון ויעד שאנו צריכים להגיע אליו ואנו בטוחים בו ולא נסוגים ממנו בכל מצב ישנם כמה דרכים מה לעשות כשהילד לא מקבל ומתמרד (ועל זה בפרקים הבאים) אבל לנו צריך להיות ברור שאין הכלה בתוך הגבול ואין התגמשות גבול זה גבול ואנו לא נשבור אותו גם בהתמודדות מול הילד וגם עם עצמינו כשזה לא נוח לנו וכרגע אין לנו כח ואולי עכשיו כדאי להעלים עין (להוציא מן הכלל מקרים חריגים מאד כשהנער במצב קשה יותר ואין לא יכולת ננסה להעלים עין) כמו בעיקרון הראשון כמו שמול הנער לא נרצה לוותר כששמנו גבול כיון שאם נוותר אין משמעות לגבול כך גם לא נוותר לעצמינו על הגבול גם כשאין לנו כל כך כח. הכללים לבנית מסגרת גבולות: א' עד ארבעה דברים ולא יותר של גבולות ברורים אין יכולת לילד לתפוס יותר מידי קווים אדומים שאין עליהם פשרות כלל. ב' שני ההורים ומסגרת הלימודים שותפים מבינים ומסכימים לגבולות האלו ופועלים לעמוד עליהם. ג' הגבולות לא נבנים תוך כדי מריבות או צעקות פעם ראשונה לשבת ולהסביר מה הן הגבולות בצורה פשוטה ולא מסובכת ד' להסביר לילד את הסיבה לכל גבול בפעם הראשונה. ה' כשנצרכים לעמוד על הגבול בשום פנים לא להיכנס להסברים שהסברנו בפעם הראשונה את הגבול שומרים ולא צריך לשכנע בסיבות גבול זה גבול. ו' כאמור גם כשלא נוח לנו להתעסק עם זה לא תמיד חייבים להעניש אבל על הגבול עומדים. ז' "דוגמא אישית" לא נוכל לדרוש מהילד גבולות ברורים וקווים אדומים שאינם טובים לו אם לנו זה טוב ישנם קווים אפורים שתלויים בגיל בקווים אדומים זה לא יכול לעבוד הקווים חייבים להיות בדברים שגם אנחנו מקיימים אותם. ח' הגבולות נבנים רק ע"י התנסות ובדיקה של הנער בהתחלה עד כמה אנחנו רציניים ועד כמה אנחנו נעמוד על הדברים ולא נוותר יש להם נטיה טבעית להרגיש שזה משהו חולף וזה משהו ריגעי שיחלוף ביום למחרת ולכן לא להיבהל. ט' הקווים צריכים להיות לא רחוקים ממה שהחברה שבה חי הנער דורשת ההורים מקום הלימודים הגם שצריך יחודיות אבל אנו לא נוכל לייצר קווים אדומים בדברים שהנער רואה אצל החברים והסביבה שזה מותר זה יצבור אצלו רק תסכול והוא לא יהיה מסוגל להבין איך אצל אחרים זה בסדר והוא יאשים את ההורים בהתעמרות והתנכלות לכן הקווים צריכים להיות פחות או יותר באותה רמה של הסביבה. י' זה שזה גבול ברור ולא מוותרים עליו וזה ברור לנו וגם לילד לא אומר שלא מגיע לו פרס או עידוד כשהוא עומד בכללים ולא צריך לפחד שהוא יתלה את הגבול בפרס זהו גבול חשוב והכרחי שאנחנו לא מוותרים עליו וזה שאתה מתאמץ כדי לקיים אותו מגיע לך גם עידוד ופרס.
