"בשביל החלב"

שלב ראשון: "הבסיס"

הסיבות שבגינם הנער עזב את המסגרת הלימודית הביתית ובאופן כללי "התרחק" מהדרך שהתוו לו מוריו הוריו ורבותיו הם רבות ומגוונות החל בקשיים לימודיים התנהגותיים בעיות שנוצרו בבית וכו' כל אלו יצרו את הקושי שהנער מתמודד איתו במודע או שלא במודע אבל אפשר להגיד בבירור שכמעט בכל המקרים הבסיס קיים וזה יושב על "משהו" נער לא עוזב סתם כך מקום שטוב לו שם (כפתגם "בית לא עוזבים" בין עם זה משפחה מקום לימודים או דרך חיים)וגם אם בטוב הזה ישנם קשיים עדיין הוא יכול להתמודד איתם כיוון שבתת מודע הוא מבין שזה עדיין בגדר הסטנדרטי שכולם מתמודדים עם אותם קשיים וזה בסדר אפשר להמשיך במסלול יש מי שטוב לו יותר ומי קצת פחות אבל המסגרת הרעיונית החינוכית הכיוון והדרך נשארים ולא ניזוקים באופן כללי הבעיות מתחילות כאמור כשיש משהו מעבר לרגיל דבר שהילד מבין שיש לו משהו מיוחד לדוגמא ישנו נתון שחלק נכבד מבעלי הקשב והריכוז מוצא את עצמו מתגלגל ממסגרת למסגרת ואפילו במקרים שהנער נטל את הכדור באופן קבוע וללא תופעות לוואי מיוחדות זה מראה לנו שפחות ממה שהבעיה עצמה משפיעה על הליך ההתרחקות מהדרך עצם המצב שבו הנער מרגיש שיש כאן משהו שאחרים לא מתמודדים איתו נותן לו צורך להתחיל לחפש משהו חדש לפעמים מתוך רצון לבלוט להראות שהוא יותר טוב מאחרים שיש דברים שהוא יודע ומבין בהם יותר ממה שמציעה המסגרת הרגילה (ולכן תמיד זה יתבטא במכשיר משוכלל בתספורת צעקנית בביגוד חריג וכל זה בסיבוב ראשון קודם בשכונה ואר כל ליד הישיבה שבה למד)וישנם כמובן עוד הרבה דוגמאות שעיקרן כאמור בסיס של החרגה מהמצב הכללי של הנער מרוב בני כיתתו שגורמת לתפנית בעלילה.

שלב שני: "הבריחה"

אחרי שהבנו מה הבסיס לרגשות השליליות ישנם שני דרכים שבהן הנער יכול "לקחת אליהם את הבעיה"(ההתיחסות הינה מהמקום של הנער בלבד מאיך שהוא רואה ומרגיש את הדברים)נקרא להם בלשון מושאלת דרך האהבה ודרך השנאה(ואיך שילד בוחר את כל אחת מהדרכים תלוי בהרבה מרכיבים באופי באיזה חזית תפתח עם הבית במה שהוא עבר והרבה בחברים הדומים לו)

"דרך האהבה"

הרחוב הרחוב הזה!

בדוגמא לעיל ראינו שנער שמתקשה להתרכז מרגיש תיסכול ושוני בינו לשאר הכיתה ושוב גם במקרים שבו הנער מטופל ומבחינה מקצועית הכל עובד כמו שצריך מקשיב משתתף בשיעור ומתקשר באופן מושלם נשאל את הנער:

איפה אין הבדל בין מי שיש לו בעיה של קשב וריכוז למי שאין לו?

מי יקבל אותך כמו שאתה?

איפה אתה מרגיש שאתה ממצא יותר את הכישרונות שלך את מה שאתה טוב בו?

איפה אתה תבלוט יותר?

איפה לא מעניין את אף אחד מהבעיה שלך?

איפה אף אחד לא ירגיש בה?

כמובן התשובה להכל היא "הרחוב"

ברחוב אין רמה לימודית אין קושי אין שוני אין כלום שיכול לעצור בידו מלהצליח הנקודות פתיחה שלו ושל ילד ללא הבעיה שלו הם שוות לגמרי ולכן האהבה שלו למקום שבדמיון הוא מצייר שבו לא תהיינה ההתמודדויות והקשיים היא זו שמשכה אותו לשם.

מסקנה: תתייחסו לקושי לשוני דברו על זה שירגיש שגם בבית אין הבדל בינו לבין נער ללא הבעיה שלו קבלו אותו ממש כמו שברחוב היו מקבלים אותו ואולי זה יהיה משקל נגד שיברח מהבעיה אבל לבית!!

"דרך השנאה"

השחור השחור הזה!

בדרך כלל טבעם של נערים לא לרדת לדקויות ולא להסתכל לעומק בפרט כשזה נוגע לחוויות ריגשיות ולמיני טראומות שחוו ולכן דברים מצטיירים להם יותר בגסות ובהכללת דברים יותר מהמבוגרים שיודעים קודם כל להפריד בין הדברים והקשיים השונים וגם להבין יותר לעומק את הסיבות הגורמות לקושי.

כמשל ניקח אדם שאכל גבינה ואחרי כמה זמן קיבל כאב בטן נורא ואיום בתוספת קילקול קיבה בחילות וכו' אדם בוגר קודם יבדוק את התאריך של הגבינה אולי היא היתה מקולקלת אחרי זה הוא יבדוק אולי הוא רגיש לסוג הזה של הגבינה ואולי הוא אכל את זה אחרי משהו שגרם לו לקילקול הקיבה וכו' גם ירידה לפרטים וגם בדיקת הסיבות הגורמות נער מתבגר לעומת זאת יכול לטעון שמאכלי חלב עושים לו כאב בטן וקילקול קיבה ומעתה ואילך הוא מתרחק ולא נוגע יותר במאכלי חלב בפרט כשזה הגיע כמשהו טראומטי עם תופעות שהיה בהם גם רגש ולא כסברא על דבר שנכון או לא נכון לעשות שאז ישנו יותר סיכוי שהוא גם ירד קצת יותר לעומק ויבין יותר את הסיבות (לדוגמא אם נספר לו שזה קרה לאחיו ונבקש ממנו חוות דעת יש סיכוי שהוא יוכל יותר גם לרדת לעומק לנסות להבין למה וגם להפריד בין הגבינה הזאת לשאר המעדנים שעשויים גם כן מחלב)

נער שחווה חוויה לא טובה מהישיבה/ממוסד הלימודים או בגלל קושי בלימוד או שהוא לא התחבב מספיק על איש צוות מסוים במוסד הלימודים (בלשון עדינה) או מחברה שהציקה יותר מידי כמשל החלב הוא יכול לעשות את הכל כמאכלי חלב שכדאי ורצוי להתרחק מכל מה שקשור לחלב כלומר מהישיבה מהגמרא ובמקרים קיצוניים הוא ימשיך את זה לנותן התורה אם בעבר ההתמודדות היתה עם ההשכלה שהיו שדנו בדרך חשיבתית ולא מרגש של שנאה כלל ללמוד עוד דברים חוץ מהגמרא וזה מה שבסופו של דבר גרם להם לעזוב את הגמרא היום הסיפור שונה היום הכל מורכב יותר מרגש ומחוויות טובות או לא טובות שהיו ולכן כשנער חוה חוויה לא טובה בישיבה הוא יכול כאמור לפרש את זה שהכל שחור וכל מה שקשור ומייצג את מה שהוצג בישיבה ומה שדומה לה בדרך שלילית וכמשהו שצריך להתרחק ממנו

מסקנה: אל תוסיפו לרגש השלילי עוד הכבדה מיותרת ככל שתהיו חלק מהשחור שיצגו בישיבה אתם מבחינתו תהיו חלק מהחבילה הזאת כמובן לא בקום עשה אלא בשב ואל תעשה כלומר תוסיפו אהבה שתהיה משקל נגד השנאה ואז הוא יוכל יותר להרגיש שיש גם מעדנים במאכלי חלב ואולי זו רק גבינה אחת שעבר לה התאריך!!