לפעמים אנו נתקלים בבעיית תקשורת חמורה ששום צד לא מבין את השני בין אם זה בין שני בני זוג או בחינוך הילדים מדברים ומדברים מנסים בכל כוחנו להסביר בכל דרך שהיא ואין סיכוי לקשב אפילו הקל ביותר של הצד השני מנסים להסביר לילד חומרה של מעשים דרישות מינימליות לדברים בסיסים שאנו מבקשים ואין עם מי לדבר גם ללא שתהייה בעיית קשב מאובחנת.
האם הבעיה היא במילים? בטון דיבור? באיך שנאמרים הדברים?
האם הבעיה היא בשומע? שאינו מסוגל להקשיב? להבין? ליישם?
האם הבעיה היא בכלל ריגשית?
ואולי יש אפשרות שלישית?!
בפרשת השבוע "ויגש אליו יהודה" שואל האור החיים הק' וזל: צריך לדעת למה הוצרך לומר "ויגש" אחר שקרוב אליו היה ומדבר עמו עד עתה וכו' עוד לא היה צריך לומר "אליו" ומובן הדבר ע"כ.
ומבאר וז"ל: על דרך אומרו כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ולזה נתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ופיוסו ע"כ.
אם כן כאשר אנו רואים שלא מקבלים מאיתנו דברי תוכחה זהו משום שהלבבות מרוחקים ואז גם אם הדברים יאמרו בטוב טעם בסובלנות ובמילים רכות ויפות עדיין לא יהיה קשב בצד השני לשמוע ולקבל. ובזה נתנה התורה במילים ויגש אליו עצה והיא להקריב דעתו ורצונו לאוהבו ולחבבו ואז תתקרב דעתו של הצד השני לקבל דבריו ופיוסו ובמקום להשקיע אנרגיות מיותרות בתקשורת עצמה כדאי להשקיע בינינו לבין עצמינו כמה דקות לפני השיחה לאוהבו ולקרבו ואז מובטח לו שיקבלו דבריו ופיוסו.
ומוסיף ומבאר שגם אם אנו לא מסכימים לדיבור ולהתנהגות של הצד השני ואפילו במקרה של שנאה לצד השני העצה הזאת תעבוד כדי שיקבל את דברינו ומוכיח ממזג נפשם של בני יעקב לשנוא עובדי עבודה זרה אשר בשר חמורים בשרם ובכל זאת התחכם יהודה לאהוב את יוסף כדי שיקבל את דבריו.
אליהו אמסלם
פרשת ''ויגש'' חלק שני
"סמים ליסורים"
לפעמים אנשים עוברים דברים קשים והרבה מאוד פעמים לא מוצאים דרכים להתמודד או להעביר את הקושי כל מה שמנסים ומשתדלים לא עוזר מברכות מרבנים ועד וקבלות מכל סוג שהוא והדברים לפעמים לא זזים ופתרון באופק אין.
ואם נשאל האם יכול להיות שכשנגזרה הגזירה ל"ע על האדם אז אולי אין כבר יותר מה לעשות?
בפרשת השבוע "בניו ובני בניו וכו' וכל זרעו הביא אתו מצרימה"
מביא האור החיים הק' מדרש שכל זמן שאחד מיורדי מצרים היה קים לא התחיל השעבוד דכתיב "וימות יוסף וכו' וכל הדור ההוא' פירוש הדור שירדו מצרים ואז התחיל השעבוד ע"כ.
שואל האור החיים הק' במה זכו יורדי מצרים שלא חל עליהם השעבוד?
ומבאר וז"ל: כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזרת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי ע"כ.
בתחילת הפסוק ביאר האור החיים הק' שלא כל בני יעקב רצו לרדת מצרים והיו מבני בני בניו שלא רצו לרדת כי ידעו שמהם יתחיל השעבוד ויעקב הוצרך להורידם בעל כורחם כלשונו הק'
וזהו הסוד שמלמד אותנו שאמנם אפילו שנגזרה הגזרה וכבר אין יותר מה לעשות ישנה דרך אחת לצאת מהמבוך וזהו הסוד של הסם המיוחד שהאדם יקבל עליו את הגזרה ולא יתנגד אליה אז יראה הוא שהגזרה לא חלה עליו וכמו שבני יעקב קבלו על עצמם את גזרת השעבוד וזה עצמו גרם להם שיפקע מהם השעבוד ולא יתחיל מהם.
אלו הם סמים קשים אבל שווים מאוד כיון שבעצם כשהאדם מתרוצץ לקבל ברכה או לעשות סגולה מיוחדת לרוב הוא מתנגד לקבל את הגזרה וחלק מההתנגדות זה לעשות הכל כדי להיפטר ממנה הסם הסודי הוא לקבל דווקא את הגזירה ולא להתנגד להאמין ולהבין שזהו רצון ה' וגזרת מלך ואז יפטרו מכל שעבוד שהוא בגוף ובנפש.
