בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעת הדיכאון והחרדה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד בדרך כלל ההסבר המקובל למרכיבים של החרדה הוא שהאדם נכנס למעגל פנימי שאין לו התחלה וסוף והוא שיוצר את הלחץ הפנימי שמביא לרגשות של דיכאון וחרדה.
כלומר כשיש לאדם הרגשה רעה כמו פגיעה עלבון חשש ממשהו מסוים או שאינו מצליח בתחום מסוים והוא מרגיש שהכל סוגר עליו הוא נכנס למצב של לחץ שמורכב משלושה חלקים הא' שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן לקבל את המצב החדש שנוצר ב' הוא נלחם כדי לא להרגיש את התחושות הקשות שהמצב מביא אתו הג' הוא עושה פעולות לברוח מהמצב ומהתחושות הקשות ואז מה שקורה הוא שנוצר מעגל אכזרי שככל שהוא מנסה יותר לצאת מהמצב המצב מקבל אנרגיה גדולה יותר והתחושות הקשות מתגברות יותר ואז הוא מנסה להתאמץ יותר וכמובן שזה חוזר אליו בהתקפה יותר גדולה עד שמואס הוא בחיים ל"ע
בסוגי הטיפולים והאפשרויות הקיימות ישנם כמה שיטות שמצליחים באופן מסויים לעמעם את הרגשות ולהפחית את החרדה כמו כן תרופות לסוגיהן השונים שתפקידם באופן כללי לסכסך בין האדם לבין רגשותיו ובכך לתקוף את המעגל.
באופן כללי הרעיון הכולל של כולם הוא למצוא פרצה במעגל האכזרי של החרדה ודרך שם להיכנס ולהפריד בין מצב אחד לתגובה האוטומטית שמגיעה בעקבותיו.
(הדרך הקשה והמוצלחת ביותר היא להתמקד בשלב הראשון של החרדה ולנסות לקבל את המצב שנוצר והרגשות השליליים מבלי להתנגד אליהם).
אולם אם נעמיק קצת יותר פנימה מה קורה לפני תחילת המעגל שנוצר ונשאל האיך ישנו אדם שפגיעה עלבון או אי הצלחה פוגעת בו קשה יותר מאדם אחר שלוקח את הפגיעה באופן קליל יותר ולזה אינו בנמצא תשובה שמניחה את הדעת (בוודאי שישנם גורמים משתנים בין אדם לאדם כמו סביבת הגידול מצב משפחתי ובעיקר השנים הראשונות שגדל בהם ועדיין…) ובוודאי ששטחי לומר שיש אדם רגיש יותר וישנו שרגיש פחות שאנו מאמינים שלכל אחד ניתן הכלים והדרכים המיוחדים עבורו להתמודד עם כל מצב שהגיע לפניו וא"כ במה מיוחד זה החווה חרדה ברמה עוצמתית ביותר?
ומהי ההסתכלות התורנית על התופעה?
מהו השורש האמתי לפי התורה?
האם תמנו לגווע?
האם יש פתרון תורני לבעיה זאת?
בפרשת השבוע "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין" שואל האור החיים ה' מה הפירוש ויהיו על מדין שמשמע שמשה אומר לבני ישראל שהם צריכים להיות מעל מדין כדי לתת את נקמת ה' במדין.
ומבאר וז"ל: יתבאר על פי מה שאמרו אנשי אמת שבחינת הקדושה הוא יסוד העליה ובחינת הקליפה היא סוד הירידה וכשאדם חוטא ונדבק בו חלק רע תפעיל בו טבעה ויסודה להשפילו ופרט זה פירשנוהו בפרשת כי תשא את ראש בני ישראל שהחוטא יכף כאגמון ראשו ועומד בגדר השפלות והוא אומרו ויהיו על מדין פירוש שלא יהיה בהם מהטומאה הסובבת השואתם למדין אלא יהיו בגדר הטוב שעומדים למעלה ע"כ.
הנה מבאר האור החיים הק' שיש את המקום הגבוה ביותר ויש את המקום הנמוך ביותר וגבוה ונמוך נמדד על פי כוחות הקדושה והטומאה ולכל אחד מהם יש טבע ויסוד רוחני שמשפיע על רגשות האדם.
ובחינת הקדושה הוא יסוד העליה שמקום הקדושה היא למעלה וטבעה למשוך את האדם למעלה ומפני כך מושפע הוא ברגשותיו אל המקום העליון הרוחני הנסתר מבני האדם והמקום הזה מקום טהור וטוב הוא שמשפיע רגשית על האדם לטוב.
מהצד האחר הוא כח הטומאה ששורשה נמצאת למטה וטבעה ויסודה להשפיל את האדם ולכוף את ראשו כאגמון למטה והננו עומד בגדר השפלות וכשהאדם ל"ע חוטא הנה נדבק בו חלק אחד מחלקי הרע שהוא כוח הטומאה והיא מפעילה בו בעל כורחו וללא רצונו את הטבע שלה שהוא טבע המשפיל ומוריד את האדם למטה ומשפילו עד שיכוף ראשו כאגמון.
והנה אדם של"ע נדבק בו חלק מחלקי הרע בעשותו חטא אינו מבין על מה ולמה הרעה הגדולה הזאת והנה נתלה הוא בהסברים שונים ומשונים על מה ולמה ראשו ניכף כאגמון ולמה חסר ביטחון הוא ומרגיש שפל עד כדי שקצה נפשו מחיים אלו ואין זה אלא כי שולט בו החלק מחלקי הרע והוא הוא הגורם לכפיפת ראשו.
ומשמע שיש כאן הסבר שונה בוודאי מכל מה שיודעים אנו על החרדה ויש משתנה נוסף שמשפיע על מעגל החרדה והוא מה שמסתתר מאחורי מעגל החרדה והוא הכח הרוחני שמוריד את האדם לרגשות השליליים ביותר ורק שהנפש מפני שנסתר ממנה הכח המניע הזה משתמשת בעלבון והפגיעה להסביר את הרגשות השליליים שנראים לה לא הגיוניים כיוון שהרי גם אנשים אחרים בסביבה נעלבים נפגעים ולפעמים לא מצליחים בדברים מסוימים ואינם חווים עוצמה כזאת של פגיעה.
והנה ידוע שכמו שהחלק התחתון בכוחו להוריד את האדם למטה על אחת כמה וכמה חלק הקדושה אשר בכוחו למשוך את האדם למעלה ולהשיא ראשו כמו שפירש האור החיים הק' בפרשת כי תשא היינו שאמר ה' למשה שישא את ראש בני ישראל לאחר שחטאו בחטא העגל וציווה ה' שיאמר משה לבני ישראל שיתנו איש כופר נפשו בעוון החטא ועל ידי כך ישא את ראשם לשון נשיאות ראש שבחינת הקדושה היא נשיאת ראש והרמת המהות והאיכות כלשון האור החיים הק'.
ועל כן אמר משה לבני ישראל בפרשתינו שיהיו על מדין כלומר שלא יהיה בהם מהטומאה שסיבבה אותם בעוון החטא של מדין וזה יהיה על ידי נקמתם את נקמת מדין לשם ה' ועל ידי כך תיזקף קומתם ויהיו מעל מדין.
