"סוד תיקון האדם"

יודעים אנו בוודאי מכח האמונה וגם מהשכל הישר שיש תכלית ומטרה בהמצאותינו בעולם הזה ויש לנו עול תמידי על כתפינו שאותו עלינו לשאת בכל רגע ורגע וישנם שני דרכים להסתכל על המצב האחד הוא מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מגמתו בעולם והוא כדי להנות מהטוב האמתי שהוא מקום מנוחת הצדיקים בעולם העליון וכדי להשיג זאת עליו לעמוד בזה העולם שהוא מקום ההכנה לטוב הזה (כדברי מסילת ישרים) והשני הוא שהאדם נברא בזה העולם שמלא בפיתויים וניסיונות שעליו לעמוד בהם כדי שיזדכך ויזכה הוא לטוב המגיעו.

והנה שני הדרכים הם המזרזים את האדם כדי שיגיע לטוב האמתי ולשניהם שני כוחות הפכים הטמונים בנפש האדם האחד הוא הרצון להשיג ולהרוויח יותר ממה שיש לו כבר והשני הוא היראה והפחד ממה שיכול הוא להפסיד אם יגרם לו רעה ע"י שייכנע לפיתויים.

וישאל האדם למה בעשותו טוב לא יסיר ה' מעליו את תחלואי הנפש שנדבק בו מעשות רע הרי כל יכול הוא וכוונתו ורצונו לעשות טוב?

ועוד למה נבראו הפיתויים והנסיונות בעולם האם לא די בעשיית מצוות גרידא?

ועוד האיך יסיר ממנו את הרע שנדבק בו?

בפרשת השבוע "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" מבאר האור החיים הק'

וז"ל: כי כל מצוות שנתן ה' לישראל אינם אלא לצרף ולנקות את הסיגים אשר סיבבו החטא קדמון כי כל מצוות לא תעשה להסיר תחלואי הנפש וכל מצוות עשה להאיר לבחינת הנפש לצד שעל ידי חטא קדמון החשכו מאורי הנפש ועל ידי שמירת מצוות לא תעשה יוסר הפגם ועדיין תחסר מאורי אורה ובעשות מצות עשה יאיר אורה כאמרו "נר מצווה" ועניין זה אין ה' עושהו לצד כי האדם הוא הגורם הרע הוא חטא והוא ישא את עונו אשר הלביש את נפשו אז כשחטא אדם הראשון והיו כל הנפשות תלויות בו כולם טעמו טעם חטא ועליהם להריק תחלואיהם ומה מקום לומר לה' הסר מעלי הבגדים הצואים  אשר הלבשתי עצמי וכו' ע"כ.

הנה לנו מדברי האור החיים הק' שה' ברוב טובו נתן לנו את שני האפשרויות לתיקון האלו כדי שעל ידי שניהם יגיע האדם לתיקונו השלם ומפני שחטא הוא והתרחק מבוראו בעשיית הרע הנה הוא קודם נדרש לתקן אשר פגם ולנקות את עצמו מרושם החטא וזה ע"י שיבואו לפניו אותם הניסיונות שנכשל בהם וכשהוא מתגבר עליהם הנה נטהר הוא מהזוהמה שדבקה בו והם המצוות הלא תעשה שבתורה ולאחר מכן הנה כשעומד הוא בגדר ההשתוות היינו שנטהר הוא מחולי הנפש שנפגמה מחטאו עדיין עומד הוא בממוצע בין הטוב לרע ואם כן האיך יזכה לטוב האמתי ששם מנוחת הצדיקים לצורך זה נתן לנו הבורא יתברך ע"י התורה את מצוות העשה שבהם מוסיף הוא לנשמתו אור מאור העליון וייהנה מן המוכן לו שעמל בו בזה העולם ועל זה אמר דוד מלך ישראל תהילים סור מרע ורק לאחר מכן עשה טוב שיותר יוכל לעשות טוב ולהצליח בכך ע"י שיסיר ממנו את הרע שנדבק בו מעשות החטא ובזה יהיה הוא בין אלו שאמר עליהם דוד מלך ישראל בפסוקים שלפני מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב היינו שאוהב הוא את הימים הבאים עליו בעולם העליון לראות טוב כלומר לראותם שטובים הם וזה על ידי שיסור מן הרע וידבק בטוב

                                                                אליהו אמסלם