ישנם כל כך הרבה דרכים ושיטות בחינוך עד שלפעמים מרוב מידע ועודף מידע אנו כבר מתבלבלים ולא יודעים מה לעשות.
יש שיאמרו שהחינוך ללא מילים והדוגמא האישית הוא החינוך המיטבי בזמנינו (וגם שהרי נזק הוא בוודאי לא יגרום) ויש שיאמרו שאדרבה החינוך הנכון הוא הלמידה והחינוך להרגלים טובים בסוף זהו המתכון להצמיח חינוך ראוי ויש שיסכימו שהחינוך במילים הוא אלא בתנאי שיהא במילים רכות וטובות הכלה והבנה זהו הסוד להצלחה והאחרים יאמרו להפך מילים שידגישו רק ברור וחד עם מסגרת ברורה ומשמעת ברזל היא זו שתביא לתוצאה הרצויה.
אבל! האם ישנה אפשרות לחנך את הילד ללא מילים וללא נוכחות כלל גם לא פיזית כשאנו כלל לא בסביבת הילד?
בפרשת השבוע "ואלה תולדות יצחק בן אברהם"
שואל האור החיים הק' הרי התורה מפרטת את תולדות אברהם שהם יצחק א"'כ למה התורה מתחילה עם המילים יצחק בן אברהם שתאמר ואלה תולדות יצחק בלבד ולאחר מכן אברהם הוליד את יצחק כמו שממשיכה התורה בפסוק הבא וממילא ברור שהוא בנו?
ומבאר וז"ל: עוד ירמוז על זה הדרך כי תולדות יצחק היו בבחינה יותר מעולה מתולדות אברהם כי אינו דומה צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע שהוא תרח והגם שעשה תשובה עם כל זה בעת לידת אברהם עד סמוך למיתתו לא היה אלא במדרגת רשע ופעולת האב רשע תחשיך מאור נפש הבן וכו' ע"כ
מבואר שהתורה הוסיפה את המילים בן אברהם ללמדנו שהתולדות של יצחק הם יותר מהתולדות של אברהם כיוון שאביו של אברהם היה רשע ולא בגלל שאברהם היה ח"ו מושפע ממנו שהרי בגיל שלוש הכיר את בוראו אלא שפעולת האב היא היא שמחשיכה את מאור נפש הבן ולכן תולדותיו לא היו כשל יצחק שהיו מעולות יותר.
וא"כ בוודאי שגם להיפך פעולת טובת נפש האב תאיר מאור נפש הבן ואם רוצים אנו בנים צדיקים יש בכוחנו לפעול ולהאיר ללא מילים או נוכחות את מאור נפש ילדנו ע"י פעולות רוחניות שאנו נשקיע בעצמינו.
