מבינים אנו שיש חשיבות למה שהאדם חושב ולמה שהאדם רואה שהרי שניהם בהכרח מפעילים באדם כוחות באופן שכמעט אין שליטה עליהם אמנם יש לאדם את כח הבחירה במעשיו אבל האדם בכללותו הוא גוף שבאופן רגיל פועל כמכונה אוטומטית שכל כח מפעיל כח אחר וכדי לעצור מחשבה או כדי להתעלם מראיה צריך כח גדול מאוד להתגבר על הכוחות שהפעילו הראיה והמחשבה כאמור באופן אוטומטי.
אבל האם יש כח גם בידיעת דבר כדי להפעיל באדם כח מסויים היינו ידיעה בעלמא של דבר מסויים שהאדם שומע מאחרים והוא לא התעמק במחשבה על כך ואפילו דחה את המחשבה על כך והסיח דעתו ממנה האם בעצם הידיעה יש גם כח שמשפיע על האדם אפילו אם הוא אינו עוסק בה?
האם לאלפי פריטי המידע שעוברים לאדם ביום בראש ישנה משמעות?
האם יש בכח הידיעה בלבד להיות הרסנית?
בפרשת השבוע אל תפנו אל האובות ואל הידעונים מבאר האור החיים הק' את הסמיכות של הפסוקים אל תחלל את בתך להזנותה ואת הפסוק את שבתותי תשמרו והפסוק אל תפנו את האובות וכו' שישנם שלש סיבות שהבת מתחללת להזנות והם הא' אם בשעת הזיווג יכוון לא לסיבת מצוות הבורא הב' מצד שהאשה היינו המולידה מעשיה לא טובים והג' מחשבת המולידים בהסח דעת בבחינת רע.
וכל פסוק מרמז על שלש הסיבות הנזכרות עיין שם.
בסיבה השלישית שהיא הסח דעת לחשוב בבחינת הרע רמזה התורה בפסוק השלישי אל תפנו את האובות ואל הידעונים מבאר האור החיים הק' וז"ל: אל תפנו וכו' הם בחינות הטומאה הרוצה ומתאווה להידבק באדם הטהור ותבת אובות לשון אבא על דרך אומרו ולא אבא ה' ורמז ידעוני הוא לומר שלא יחשוב יהיה ידוע אצלו כי ידיעת הטמא מכרחת האדם להידבק בו כטבע השפל שחפץ להידבק בעליון וחשוק. ע"כ
הנה לנו שידיעת הטמא מכריחה את האדם להידבק בו וזהו טבע הרע להידבק בנשמה ובמי שנותן מקום לידיעה ונעשה הוא חשוק לבחינת הרע ה' יצילנו
