"תבלין לאהבה"'

שני כוחות מרכזיים נמצאים בנפש האדם האחד הוא כח היראה והשני הוא כח האהבה היראה היא הפחד ויש לפחד שני דרכים האחת היא הדרך השלילית הוא הפחד המשתק וגורם לאדם להימנע מלעשות דברים טובים שהיה רוצה לעשות בגלל הפחד והדרך השנייה הטובה היא המנוע שהפחד יכול לייצר כמו להמריץ את האדם לעשות דברים כדי להימנע ממה שהפחד מציע או שהפחד גורם לאדם להימנע מלעשות דברים שליליים שהוא לא היה רוצה לעשות. הכח השני הוא כח האהבה זהו מנוע חזק שבכוחו לעשות רק דברים טובים ורק שחיסרון אחד קטן יש לו ועל כך בהמשך..

עם איזה מנוע עדיף להשתמש?

האם אפשר להשתמש עם שני המנועים בו זמנית?

האם אפשר להשתמש רק באחד משניהם?

בפרשת השבוע "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" מבאר האור החיים הק' שה' צוה את משה שידבר רק את הדברים שה' אומר לו ולא יוסיף דבר מדעתו. ושואל ואם תאמר פשיטא שלא יוסיף עליהם דברים מעצמו? ועוד למה לא צוה לו בשאר המצווה ששלחו עד עתה שלא יוסיף?

ומבאר על פי מה שפירש בפסוק "כה תאמר לבני ישראל ותגיד לבית יעקב" שיש שני אמירות האחת בלשון רכה ובאהבה והאחת בלשון מורה והפחדה ושניהם נאמרו בעם ישראל שאת שניהם הם צריכים אלא שכאן צוה ה' למשה שלא יוסיף על דברי ה' דבר כדי שלא יפליג משה במורא על עם ישראל יותר מדברי ה' שעיקר העבודה צריכה להיות מאהבה והיראה היא רק כתבלין לעבודה מאהבה והטעם הוא כדי שכשיבואו עם ישראל לקיים את המצוות מפחד ומורא ולא מאהבה יפסידו שכרם שהעובד מאהבה שכרו כפול ומכופל מעובד מיראה וה' רצה לזכות את בניו שיקבלו את השכר הגבוה ביותר.

הנה רואים אנו שהמנוע העיקרי הוא האהבה והיראה צריכה היא כתבלין כדי שהאדם מרוב עשייתו מאהבה לא יבא לזלזל בדברי ה'

וז"ל: כי אם יאמר משה דברי יראה יבואו לעשות מצד היראה וה' לא כן יעץ ולא הזכיר היראה אלא כמי שמוסיף תבלין בתבשיל להוסיף בו טעם ערב וכו' שהוא לבל יזלזל אדם באיזה זמן באיזה פרט באומרו כי לא יקפיד האוהב אבל כל עיקר העבודה צריכה באהבה ונמצא דברי משה מפסיד חס ושלום הכוונה ע"כ.

אליהו אמסלם