לפעמים נמצאים אנו בצמתים בחיים שהבחירה לא נמצאת כלל באזור של טוב ורע אלא בחירה בין רע פחות לרע יותר בדורנו המלא ניסיונות ללא סוף ברוב הדילמות המוסריות נמצא את עצמינו בנקודת פתיחה שאף אחד מהצדדים אינו מושלם ואין באמת אפשרות לבחור את הצד שהיינו רוצים המצב הזה נקרא ניהול סיכונים כלומר באיזה אחת מן האפשרויות נצליח לצמצם יותר את רמת הפגיעה שבוא תבא. זה יכול להיות בבחירת מקום לימודים לילד בבחירת בן זוג בנושא המדיה בנושא מקום העבודה וכדו' מפני שהתרגלנו למציאות כזאת נראה לנו הדבר ברור מאליו ואנו לא מעלים על דעתנו שבמצב של עולם מתוקן יכול להיות שיהיו לנו את כל הדברים בשלמותם ממש והטוב והרע מופרדים לגמרי והבחירה בידינו לטוב ולמוטב ממש.
השאלה: אלו כלים יש לנו אם בכלל להתמודד עם המצב הזה?
האם במצב של בחירה בין גרוע לגרוע יותר האחריות לתוצאה על כתפינו מוטלת?
בפרשת השבוע "כל פקודי הלווים וכו'" מביא האור החיים הק' את שאלת הרמב'ן ז"ל איך יכול להיות שהלווים שלא השתתפו בחטא העגל ולא נגפו במגיפה בעדת קורח ולא הורגו ולא הושקו נתמעטו כל כך במספרם יותר משאר השבטים ולא הגיעו במספרם מבן חודש ומעלה אפילו לחצי ממספר השבט הכי קטן מכל השבטים.
ומבאר וז"ל: והנכון בעיני הוא כי שבט לוי מעשה אחד להם כמעשה עמרם אשר שלח את אישתו בשביל גזרת הבן הילוד והטעם לצד שהיו מעונגים ולא נשתעבדו לא נמס לבבם כל כך לראות נטעיהם מושלכים ביאור כמעשה איש ישראל אשר מצד השעבוד ועול העבודה הוזל והוקל בעיניהם ובלבם לראות ילדיהם מושלכים ביאור וכו' ע"כ.
הנה לנו דילמה מוסרית מהקשות ביותר פרעה הרשע צווה על בנ"י שכל הבן הילוד משליכים אותו לנהר והשאלה הגדולה מה עושים במצב כזה האם ממשיכים להוליד ילדים כדי שכשייוולדו יושלכו ע"י פרעה ליאור או לגרש את האשה ולוותר על הדרך שאין לה תכלית והנה עמרם עמד וגירש את אשתו כמובא במדרש מפני גזרת פרעה ואחריו כל עם ישראל עמדו וגירשו נשותיהם עד שבאה בתיה בטענה שגזירתך קשה משל פרעה שהרי הוא גזר רק על הזכרים ואתה גזרת אף על הנקבות ושמע הוא לטענתה ואחריו כל ישראל שהחזירו נשותיהם מלבד שבט לוי שהאור החיים הק' מבאר שאמנם עם ישראל החזירו נשותיהם אבל בני שבט לוי לא כן עשו וזוהי סיבת מיעוטם במנין של כל עם ישראל ביחס לשאר השבטים.
הנה לנו שני דרכים שכאמור אחת טובה מהשניה בזה שאין היא גרועה כמוה ולפנינו שני דרכים האחד הוא מעשה בני לוי שאומרים הם אנו לא נגע לריק ואפילו שיש צד טוב בבחירה שהרי אפשר שייוולדו בנות שאינם בגזרת פרעה אנו לא ניתן ידנו בבחירה שיש בה צד רע ונמנע מקצת טוב כדי לא להיות חלק מצד הרע שבו. לעומתם עמרם ושאר כל ישראל בחרו בבחירה הגרועה פחות והחזירו נשותיהם אף על פי שכביכול נתנו ידם להשלכת בניהם ליאור לא נמנעו מזה בסיבת החלק הטוב שהוא לידת הבנות.
ומגלה לנו האור החיים הק' מפני מה אלו בחרו בצד האחד ואלו בחרו צד השני?
וזה לא מפני שאלו חשבו שכך היא ההנהגה הנכונה ואלו חשבו הפוך אלא שסיבת הדבר ויסודו הוא במה שעבר עליהם ובני לוי שלא היו בשעבוד לא נמס לבבם שהיו משליכים את בניהם ליאור הכוונה שהם ל התחספסו בעבודה קשה ועול השעבוד והיה קשה בעיניהם הדבר ולכן טבעם היה בכח לבחור באפשרות של לוותר על הבנות בשביל צער השלכת הבנים ליאור ואילו שאר עם ישראל קושי השעבוד ועול העבודה גרם להם שהוזל והוקל בעיניהם ובליבם לראות ילדיהם מושלכים ליאור ולכן נפשם יכלה לבחור באפשרות הצלת הבנות אפילו שיש כאן משהו על חשבון השלכת הבנים ליאור.
ולכן תמיד הבחירה בין הטוב והפחות טוב מושפעת ממצבו של האדם ובמה שעובר עליו ואם צרות רבות באות עליו כבני ישראל במדבר יוקל ויוזל בעניו הצד הרע שבבחירה בשביל להשיג את הקצת טוב שיש בה ואפילו הכי אין לו לדאוג שהרי בזכותו תהיה הגאולה כדלהלן.
והאחריות היא אף פעם לא על האדם שאם כוונתו לשם שמים היא אין הוא יפסיד מהבחירה שלו בכל מצב שהרי אלו ואלו לא הפסידו שבני לוי לאחר צאתם ממצרים פרו וישרצו יותר משאר השבטים כלשון האור החיים הק' בהמשך המאמר. וכן עם ישראל לא הפסידו שהרי מלאכי עליון היו מטפלים בילדיהם ומשקים סכין ורוחצין אותם והיו באים אחרי זה למצרים בעדרי עדרים כמובא במדרש.
ועוד בגמרא שבזכות מסירות הנפש של הנשים ללדת ולדאוג לבעליהן במסירות נפש בהרים ובמדבריות בזמן גזרת פרעה על הבן היילוד נגאלו ישראל ממצרים.
