שני כוחות מנוגדים שוכנים ביחד באותו הזמן בתוככי האדם כח הטוב וכח הרע והנה רואים אנו שיש אדם שהכח הטוב הוא הדומיננטי אצלו יותר ומושך אותו לעשות טוב ולהיות עסוק בדברים שכליים ונעלים מהצד השני יש אדם אשר כח הרע שולט בו ומושך אותו לדברים זולים ורדודים ביותר והשאלה היא מה ההבדל ביניהם איך ישנה מציאות שונה כל כך בין אדם לאדם? מי שולט במנגנון המפעיל את האדם לעשות טוב או רע ח"ו?
האם יכול להיות שיש אדם שאצלו הבחירה בטוב קשה יותר משל חברו?
האם יכול להיות שהמשיכה לרע תהיה גדולה יותר מהמשיכה לטוב?
בפרשת השבוע ,והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים"
מבאר האור החיים הק' וז"ל: גם נתכוון על דרך מה שאמרו ז"ל כי נשמות עם ישראל חצובות מאורו יברך והרחקת שכינתם בעולם הזה לא יסובב פרידתה ממקורה והרי היא דבוקה בחבל הכסף עד מקום מחצבתה ודרך שם יורד אור החיים ממקור עליון ומחבר נפש קדושה עם מקורה וזה יסובב כי תכיר הנפש בוראה ותתאוה לעבודתו וללכת בדרכיו ועל ידי חטא האדם נרתק חבל הכסף ולא יאיר אור הבא מלמעלה תוך הנפש והוא סוד אומרו עונותיכם היו מבדילים בינכם ובין אלוהיכם וזה יסובב שיקו האדם מטעמי התיעוב ויאבד חשקו במושכלות הנעימים והערבים והוא מאמר ה' באומרו והתהלכתי בתוככם זו חל הכסף המתהלך מאורו יתברך תוך נפש האדם ובזה והייתי לכם לאלוהים כי איש כזה יבחר בקבלת עול אלהותו תברך וכו' ע"כ.
והנה מבאר האור החיים הק' ששורש ומקור חיותם של נשמות ישראל חצובות מאור הקב"ה יברך ומה שנמצאים אנו כאן בעולם שלכאורה מרוחקים אנו ממקור מחצבתנו אינה הסיבה להתרחקותנו ממקור מחצבתנו שיש חבל הנקרא חבל הכסף שדרכו נמשך לאדם החיות והקדושה ממקור העליון והחיות הזאת הנמשכת לאדם גורמת לו להאמין בבורא ולהתאוות ללכת בדרכיו ולדבקה בו וזהו יסודו של האדם ומקור חיותו הרוחנית.
ואם ח"ו חטא האדם הנה גורם הוא לחבל הכסף להיות נרתק ממקומו וממילא אין לאדם את כח השפעת הטוב המושך אותו לרצות לעשות טוב וכבר אין לו חשק להתקרב לכור מחצבתו ולכן נמשך הוא אחרי מטעמי התיעוב ולכן כל עוד שלא עשה תשובה ותיקן החטא עדיין יהיה נמשך הוא אל הרע יותר מאשר אל הטוב.
