"בכי של כפירה"

יודעים אנו שהבכי הינו תוצאה של מצב רגשי שבו נתון האדם והינו דרך אחת משלל דרכים הקיימים בנפש שבו האדם פורק את מה שבתוכו וא"כ בוודאי שהבכי הוא כתמרור אזהרה שמשהו אינו תקין בנפש האדם וכמו שהכעס הוא תוצאה של מצב רגשי שלא מבורר אצל האדם והינו תוצאה של המצב הלא פתור בתוך האדם וכמו כן הבכי סימן הוא שמשהו אינו כשורה וממילא גם מצריך את האדם לחפש ולבדוק מהו המקור והסיבה לבכי.

א"כ על מה מעיד הבכי?

האם יועיל לטפל בסימפטום ללא הבחנה וטיפול בשורש הבעיה?

ועל מה מעיד בכי שמגיע מתוך תלונה?

בפרשת השבוע "ואל העם תאמר התקדשו ואכלתם בשר כי בכיתם וכו" שואל האור החיים הק' ןז"ל: משמע כי יקפיד ה' על הבכי וצריך לדעת מה כיעור יש בבכי מצד עצמו ע"כ

ומבאר וז"ל: ונראה כי טעם ההקפדה הוא לצד שהבכי יורה על חסרון המוחלט בשלילת ההשגה שאם לא כן היה להם לשאול מה' כבן השואל מאביו את אשר תאוה נפשו וממה שבכו יורה כי הדבר מחלט אצלם כי ה' אין לו כח ח"ו לתת שאלתם וכו' ע"כ.

הנה לנו מבאר האור החיים הק' שאין טענה לה' למה התאוו בני ישראל לבשר והאדם כי תאווה נפשו לאחד מהדברים בעולם ואפילו לאחד מהמאכלים הערבים אין קפידה עליו בזה אלא שאם אמונתו בבורא איתנה וחזקה באופן טבעי יפנה הוא אל בוראו הכל יכול ויבקש ממנו כבן השואל מאביו ובוודאי שאביו יספק לו די מחסורו אלא הטענה עליהם הייתה שהאמינו הם כאילו שאין באפשרות הבורא לספק להם את תאוותם וזהו מה שאמרו "מי יאכילנו בשר" כלומר שאין מי שיכול לעשות את הדבר הזה ועל זה חרה אף ה' בהם היד ה' תקצר? האם אין בידו לספק להם בשר אתם שראיתם ניסים גלויים על הים ובמצריים האם אין בידי הבורא לתת לכם בשר לאכול?

א"כ רואים אנו שבכי מתוך תלונה שורשו בתסכול וייאוש של האדם לומר אין פתרון ואין מי שיכול ח"ו לעזור ואפילו בידי הבורא אין להושיע אותי וזוהי טענת כפירה ה"י ואם יאמין כי הבורא כל יכול ורוצה בוודאי להושיע ישאל הוא כבן השואל מאביו ובוודאי שיספק לו הבורא כל צורכו.

                                                             אליהו אמסלם